לפני שבע שנים הגעתי לתל אביב. הייתי אז חיילת וגרתי עם חברה בדירה קטנה ליד בוגרשוב. ברגעים הבודדים שלא הייתי בצבא הסתובבתי שעות ברחובות כדי להכיר את העיר. לאט לאט הבנתי שהעיר שהכרתי עד גיל 18 מביקורים אצל קרובי משפחה, לא דומה לעיר של התל אביבים האמיתיים. יש תל אביב אחת של עזריאלי, הלונה-פארק ויטבתה בעיר, ויש עיר אחרת, סודית. קוד הכניסה לעיר הזאת מאוד פשוט – לחיות בה. להיות בה יום יום. לעשות מנוי לסינמטק, ללכת לשוק, להתעצבן כשלא מוצאים חניה. תל אביבי הוא לא מי שנולד בתל אביב. תל אביב היא עיר של מהגרים. היא כל כך מקבלת, לא שופטת, מכילה את כולם, נותנת לכל מי שרוצה להיות חלק ממנה, בלי שום מבחן אזרחות. ומי שמצליח לראות מבעד לפיח, לפקקים ולשכר הדירה המופרז מקבל ממנה אהבה עצומה.

I came to Tel Aviv 7 years ago. I was a soldier back then, and lived with a friend in a small apartment close to Bugrashov st. During the few moments I didn't spend in the army I roamed the streets for hours, to get to know this city. Then I realized that the city I knew till I was 18 when visiting my relatives, isn't the real Tel Aviv. There's one Tel Aviv of the Azrieli towers, Luna Park and "Yotveta in the city", and there's another hidden city. The entrance code to this city is very simple – just to live in it. Be there every day, sign up to the Cinemateque, go to the market, and freak out when you can't find a parking spot. You don't have to be born in the city to be considered a Tel Avivi. It's a city of immigrants. It's so accepting, non critical and able to contain anyone that wants to be a part of it, without proving his loyalty. Every one that can see beyond the smog, traffic jams and the real estate prices gets a tremendous amount of love in return.

בשבוע הבא ימלאו לעירי האהובה 100 שנה. לא מזמן שמעתי מישהו אומר שהעיר הולכת ונעשית צעירה משנה לשנה. תל אביב בגיל 100 כנראה חתרנית ומרגשת הרבה יותר מאותה עיר צעירה שמייסדיה חלמו שתהיה עיר גנים נקייה. אבל אני מרגישה שבזכות אותה צעירה עבריה שהפכה לבחורה הכי מגניבה באזור, העיר הזאת כל כך מרגשת.

ב-1909, השנה בה נערכה הגרלת המגרשים לשכונת אחוזת בית, כבר היו קיימות שתי שכונות מחוץ ליפו – כרם התימנים ונווה צדק. לכבוד יום ההולדת החלטתי לעשות מחווה צנועה לגברות הראשונות של העיר עם הפקת אופנה נוסטלגית בשכונות שהיו כאן כבר לפני מאה שנה.

חלק א' – כרם התימנים. בימים הקרובים צילומים מהמקום שבו נערכה הגרלת הצדפים ומנווה צדק.

חולצה, נעליים, תיק – אובססיה, חצאית – אילוצ'קה

Next week my beloved city will turn 100. I just heard someone say that this city only goes younger each and every year. Tel Aviv in its 100^th birthday is probably much more rebellious and exciting than what its founders had dreamed it to be – A clean garden city. But I feel that if it wasn't for its past, Tel Aviv wouldn't have become the "coolest girl around", and such an exciting city.

In 1909, when the empty land slots of the "Ahuzat Bait" neighborhood were raffled, there were already two neighborhoods outside of Jaffa – The Yemenite vineyard and Neve Tzedek. In honor of Tel Aviv's centennial, I decided to make a little tribute to the city's "first ladies", with a nostalgic fashion production in the neighborhoods that stood here 100 years ago. Part I – The Yemenite Vineyard. In the following days I will post more photo-shoots from the location of the "sea shell" raffle and Neve Tzedek.

blouse, shoes, bag – obsessia, skirt – iluchka

תודה לגילי מאובססיה ולנעה לנדאו הצלמת המוכשרת.

Thanks to Gili from Obesessia and the gifted photographer Noa Landau.

מוסיקה: גן השקמים – אריק סיני