no more cupcakes for you

יום ראשון 13 בדצמבר 2009

 

לפני שנתיים בדיוק התפטרתי מעבודתי כסגנית עורך של המוסף היומי של מעריב. לא היה לי מושג מה אני הולכת לעשות, רק תחושה חזקה של מחנק. זאת לא היתה העבודה הספציפית או האנשים (הנחמדים) שעבדתי איתם, אלא משהו הרבה יותר עמוק. שאלות קיומיות על הגשמה עצמית, היכולת להניע מהלכים משמעותיים כשכירה בארגון גדול והתחושה שמאגרי ההשראה שלי מתייבשים במהירות מדאיגה הם שהובילו אותי לאותה החלטה. מאז ועד היום לא עבר יום אחד שבו התחרטתי על ההחלטה ההיא. וזה לא שלא היו ימים קשים, היו בהחלט. אבל באופן מפתיע כל אותם תסמינים שלקיתי בהם במשך שנים וכבר חשבתי שיהיו מנת חלקי לעד, נעלמו כלא היו. אין יותר דיכאון יום א', לא קשה לעזוב את הפוך בבוקר והרעיונות חזרו למלא את ראשי (ויעידו על זה כל חבריי שזוכים לשיחת "יש לי רעיון חדש" פעם בכמה ימים).

אחד הרעיונות שגם הוגשם בפועל היה להביא את הקאפקייקס לישראל. זאת היתה חוויה מקסימה ומאתגרת אבל בשלב מסוים הייתי צריכה לקבל החלטה אם לעבור עם הקאפקייקס לשלב הבא או לסגור את הפרק הזה. הבנתי שמכיוון שאני לא רוצה לפתוח חנות או מאפייה לא אוכל להמשיך במכירות מהבית. במקביל גיליתי שהבלוג והעיסוק באופנה, שהחלו כדבר שולי יחסית, תופסים את המקום המרכזי בחיי. הקאפקייקס תמיד יישארו האיתקה שלי, הדבר שבזכותו הכל החל והן שהובילו אותי לכל החוויות, האנשים והאתגרים שפגשתי השנה ושבוודאי עוד צפויים בהמשך הדרך. אני כבר עמוק בתוך החלום הבא, מבטיחה לעדכן בקרוב.

 

איתקה / קונסטאנטינוס קאוואפיס

בצאתך לאיתקה, אחל לעצמך כי תהא הדרך ארוכה, עשירת מאורעות וחויות. אל תחשוש מהלסטריגוניים ומהקיקלופים, אף לא מחרונו של פוסידון; דבר מכל אלה לא יקרה בדרכך, אם לא תשפיל מחשבותיך, לו רגשי תום בלבד יניעו גופך ונשמתך. לא תפגוש בלסטריגוניים, לא בקיקלופים ואף לא בנפטון הזעוף, אם אינך נושאם עימך, בנשמתך, אם לבך אינו מציבם בדרכך.

אחל לעצמך כי תהא הדרך ארוכה: כי רבים יהיו בה בקרי קיץ, בהם תחדור – למרבה התודה, למרבה העונג – לנמלים נעלמיםְ; חנה בחניות בני-צור, ומלא אמתחתך במיטב הרכלה; בצדפות ואלגם, ענבר והבנה, ואלפי סוגים של בשמים משכרים. קנה ככל שתוכל מאלה הבשמים המחניקים; בערים מצריות רבות עבור, ושתה בצמא דברי חכמיהן.

תהא איתקה שמורה בלבבך לעד. משאת נפשך היא כי תגיע לשם, אך אל תקצר דרכך; מוטב כי תימשך שנים רבות, ואך בימי זקנתך תגיע לזה האי שלך, כשהינך עשיר ברווחי הדרך – בלא לצפות לאיתקה כי תעשירך.

איתקה היא שהעניקה לך את הדרך היפה; בלעדיה, לא היית יוצא לדרך. אין היא יכולה לתת לך, אלא – זאת.

אף אם תמצאנה עניה – לא הכזבתך איתקה. שכן חכמת, לאחר חוויות כה מרובות, והבינות מה פרושן של האיתקות.

 

מוסיקה: They all laughed

 

 

מלמעלה למטה: קאפקייקס להפקת איפור של "זמנים מודרניים", מהדורה מיוחדת אודרי הפבורן, קאפקייקס וינדוז 7 למייקרוסופט, קאפקייקס לבבות לכלה, פאי תפוחים של סבתא שרה, הטעמים הכי פופולאריים אוריאו ו-Think pink וחולצת הקאפקייקס במהדורה לאספנים.

 

תודה רבה ללירון ולשלי על מתיחת הפנים של הבלוג.

24 תגובות »

  1. אוי חבל, בדיוק נחשפתי לקאפקייקס מעולות בניו יורק:
    http://nycocd.blogspot.com/2009/12/40.html

    תגובה מאת NYCOCD — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 4:21

  2. חבל שלא התרעת מראש, הייתי מנצלת את ההזדמנות האחרונה להזמין. תמיד רציתי אבל לא הזמנתי בגלל הדיאטה ואמרתי שבאירוע מיוחד אני כבר אזמין…
    נו טוב, די לאגואיזם. בהצלחה בהמשך…

    תגובה מאת Curly — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 4:38

  3. Come back one year?

    שיהיה בהצלחה מותק :)

    תגובה מאת שי — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 8:28

  4. כל כך מזדהה עם כל מילה שכתבת, כמי שעזבה את ההיטק (אומנם לפני 7 שנים) לטובת עסק יצירתי וגם בשנה האחרונה עשיתי שוב שינוי… מבינה את התחושות.
    שיהיה המון בהצלחה הבלוג שלך מקסים

    תגובה מאת דנדושה — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 8:40

  5. הפוסט הזה כל כך יפה! כל תמונה פשוט נהדרת!
    בהצלחה בכל דרך שתבחרי:)

    תגובה מאת בת-אל — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 8:59

  6. מבינה אותך לגמרי,עברתי את אותו התהליך בדיוק רק בתחומים אחרים מן הסתם.
    גם אני בדרך להגשמת משאלות אחרת.
    מאחלת לך המון הצלחה,אין לי ספק שתעשי את זה ובגדול!
    חג שמח!

    תגובה מאת רינת — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 9:42

  7. עופר, כל החלטה שתיארת בפוסט הזה אינה החלטה פשוטה. ההחלטה שלך ללכת בעקבות הלב, יוביל לאן שיוביל מעניקה השראה של ממש, ואני בטוחה שלאן שתלכי תצליחי משום שבהתבסס על ניסיון העבר זה כנראה מה שקורה כשאת משקיעה את ליבך במשהו.

    תגובה מאת אילאיל — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 10:02

  8. המון הצלחה בכל מה שתבחרי, אני מקווה שאת משאירה את הבלוג…
    נשיקות.

    תגובה מאת ספי — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 10:03

  9. סחתיקה על האומץ – גם אז וגם עכשיו. מזדהה עם העניין של רעיון חדש שצץ חדשות לבקרים, ומקנאת בך על האומץ להוציא את זה לפועל. בהצלחה! אני סקרנית לשמוע מה בקנה אצלך…

    תגובה מאת נועה — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 10:29

  10. בובי שלי, בראש ובראשונה, אפילו לפני איחולי ההצלחה, אני רוצה לומר לך תודה על שהצלחת להנחיל גם בי את אותה האמונה והריגוש שבלעשות משהו בעצמך. בלעדייך ובלי העידודים שלך והיכולת הבלתי מוטלת בספק שלך להרים אנשים – זה לא היה קורה.
    ובאשר לדרך החדשה – אני איתך בהתרגשויות ובציפיה :) )
    נשיקות רבות ובהצלחה רבה!!!

    תגובה מאת שלי — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 12:00

  11. מצדיע הצדעת פרידה על אף שלא הגעתי ליום שבו יש קולקצית קאפקייק טבעונית :)

    תגובה מאת נועם ורדי — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 15:44

  12. עפר יקירה,
    היה כיף. זכיתי להנות באופן אישי מהקאפקייקס הנהדרים – יצירתיים, צבעוניים ויותר מכל טעימים.
    אם נתגעגע בכל זאת תהיה לנו איזו זכות ראשונים?
    אך כפי שהצלחת עם הנחלת הקאפקייקס אני בטוחה שתצליחי בכל מיזם נוסף שתקחי על עצמך.
    בהצלחה,
    עפרה

    תגובה מאת עפרה — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 16:10

  13. חבל, חיכיתי להזדמנות להינות מהם

    תגובה מאת עכברוש העיר — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 17:21

  14. אתם מקסימים, תודה על התגובות והבלוג ממשיך כמובן.

    תגובה מאת עפר — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 17:55

  15. עפר יקירה,

    שמחה בשבילך על ההתחלות החדשות שעומדות בפתח, מעריכה אותך מאוד על האומץ והנחישות. מאחלת לך המון המון הצלחה וכבר סקרנית :)

    חוץ מזה הקטע הקצר על איתקה מקסים,
    נשיקות, נעה

    תגובה מאת נעה — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 20:32

  16. היי עפר,
    מאחלת לך המון המון הצלחה בכל דרך שבה תבחרי!
    חבל שלא יצא לי לטעום מהקאפקייקס שלך.

    תגובה מאת רחלי — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 20:38

  17. אכן הודעה דרמטית.
    אני מאוד שמחה שהתמזל מזלי וטעמתי מהקאפקייקס שלך והיה כמובן מעולה.
    המון בהצלחה בהמשך הדרך-אמשיך לעקוב .

    תגובה מאת אורית — יום ראשון ,13 בדצמבר ,2009 @ 21:02

  18. עפר יקירה,
    גם אני טרם הספיקותי לצערי לטעום מהקאפקייקס, אבל את טעם השינוי אני בהחלט מכירה… סידרת לעצמך התחלה מתוקה ואין לי ספק שגם ההמשך יהיה מוצלח. מזדהה עם כל מילה שכתבת (כולל הימים הקשים…) ומעריכה מאוד את היכולת ללכת הלאה.
    בהצלחה ונשיקות!

    תגובה מאת טל — יום שני ,14 בדצמבר ,2009 @ 2:47

  19. עכשיו אני אהיה כמו סבתא זקנה שאומרת: "כן, אני זוכרת את היום בו האתר עלה לאויר ומיזם הקאפקייקס יצא לדרך… זוכרת גם זוכרת, כאילו זה היה אתמול (באמת!)". אין ספק שזה קצת עצוב אבל אני מאוד שמחה בשבילך על הדרך החדשה ולשמחתי זכיתי לטעום מהקאפקייקס וגם זכיתי לשמוע רעיונות חדשים. מצטרפת לאיחולי ההצלחה בפה מלא :)
    נשיקות!

    תגובה מאת אפונה — יום שני ,14 בדצמבר ,2009 @ 18:53

  20. אני לא מאמינה! אני שמחה שהבלוג ימשיך…
    אני מוכרחה לומר לך משהו:
    כשהתגוררתי בארה"ב לפני שנתיים מאוד אהבתי קאפקייקס, אבל לא הערכתי אותן כראוי. אכלתי אותן בערך פעם בחודש, והיה נהדר, אבל לא ידעתי שכל כך אתגעגע.
    חזרתי לישראל ופתאום הרגשתי במחסור שלהן… חיפשתי אותן, בגוגל בין היתר, וכך הגעתי אלייך. אני לא גרה במרכז ולכן לא הזמנתי מעולם, אבל תמיד הייתה לי המחשבה להזמין מתישהו. כנראה שהמתישהו כבר לא יגיע.
    אולי תתני איזה מתכון לקינוח (תרתי משמע)?

    אני בטוחה שתצליחי בכל אשר תרצי, סקרנית כבר לשמוע מהי הדרך הבאה… בהצלחה!

    תגובה מאת Dana — יום שלישי ,15 בדצמבר ,2009 @ 23:32

  21. עופי יקירה,

    בימים האחרונים והטרופים שעוברים עליי לא היה יכול להיות קטע יותר מעורר השראה ומפיח תקווה מזה. הציטוט (מהאהובים עליי ביותר) ובעיקר מה שכתבת על התסמינים הקשים של שנאת השגרה, שאני לוקה בהם ברגעים אלו, גרמו לי להזכר שיש תקווה – שבכל יום, כל אחד (וגם אני) יכול לעסוק במשהו שהוא אוהב ומעורר בו תשוקה ורצון לקום ולעשות. כל מה שצריך לעשות הוא להחליט ולהפסיק לפחד מעצמך. את עושה זאת, כל יום באופן מעורר קנאה והשראה, מלא באומץ וזהירות גם יחד.
    תודה על כל הטעימות המדהימות ועל ימי הצילום הראשונים והמרגשים ובעיקר על כך שאת תמיד את בכל מה שאת עושה.

    תגובה מאת טולי — יום רביעי ,16 בדצמבר ,2009 @ 8:34

  22. דנה – יש סיכוי טוב שאפרסם בקרוב קצת מתכונים.

    טולי – ממש גרמת לי לבכות.

    תגובה מאת עפר — יום רביעי ,16 בדצמבר ,2009 @ 11:52

  23. הבלוג מצוין ואני מאוד נהנת ממנו:) אבל… חולצת הקאפקייקס היא סוג של חיקוי/השראה מהחולצות של Johnny Cupcakes: http://shop.johnnycupcakes.com/shop/Details.aspx?ProdID=476
    היו לו כמה גרסאות לחולצה עם הסלוגן הזה.

    תגובה מאת ענבל — יום שלישי ,22 בדצמבר ,2009 @ 17:35

  24. Wow you are really good at making cupcakes. I love the pictures; they are absolutely beautiful !!
    Btw, in the bottom picture , I think you chose just the right color of lipstick for your face; it's a most scrumptious shade of pink :) ).

    תגובה מאת Lucille Korvin — יום שבת ,28 באוגוסט ,2010 @ 2:25

RSS של התגובות לפוסט הזה | TrackBack URI

כתיבת תגובה


כל הזכויות שמורות לעפר יגר

פועל על וורדפרס | העיצוב מבוסס על Tranquility white של Roy Tanck והוכן ע"י לירון נוימן