Cupcakes on twitterסוד הוינטג' של גבעתיים
אני לא יודעת מה גרם לי להיכנס לחנות הקטנה בגבעתיים. אולי זה היה החום הבלתי נסבל ששרר ברחוב בצהרי היום, אולי האכזבה הגדולה מחנויות היד שנייה ברחוב שינקין בגבעתיים, שהדמיון היחיד ביניהן לבין שינקין המקורי הוא רק המחירים. בטוח שלא היה זה חלון הראווה העמוס בבובות נוי שקונות בנות 12, שלא רמז בכלל מה מסתתר בחנות. אבל בכל זאת היה משהו שמשך אותי פנימה. הדבר הראשון שצד את עיני היתה ערימת חגורות עור שהיתה מונחת על כיסא בצד. ביניהן היתה גם חגורת עור צרה, בדיוק מהסוג שאני מחפשת כבר כמה שבועות. חגורות דומות מצאתי בתל אביב במחירים שבין 50 ל-200 שקלים, ולכן הופתעתי כל כך כשאסתר, בעלת החנות, אמרה לי שמחיר החגורה 5 שקלים. כן כן, חמישה שקלים בלבד. הרגשתי בת מזל, חייכתי לעצמי, אבל כמו כל ישראלית חשדנית חשבתי: אם זה כל כך זול, משהו חייב להיות לא בסדר. "זה כמו ויצ"ו? לתרומה?", שאלתי ובתגובה קיבלתי את ההסבר המלא על החנות המסתורית.
נמצאו חיים בגבעתיים. טלה חברתי היקרה ב"כמו חדש"
בחנות הקטנה של אסתר ברחוב סירקין בגבעתיים מוכרים הכל בטווח מחירים שבין שקל לעשרה שקלים (למעט מעילי עור שעולים 50 ש"ח). איך זה עובד? אסתר מקבלת את כל הבגדים (וגם צעצועים, כלים, מצעים וכו') בחינם מאנשים שלא זקוקים להם יותר. כבר 12 שנה היא מוכרת אותם במחירים המצחיקים האלה. מנעד לקוחות החנות נע בין הפיליפיניות שמטפלות בוותיקי גבעתיים, תושבי האזור שרוצים בגדי ילדים בשקל, נזקקים שמופנים מפורום קהילה בתפוז ומקבלים בגדים בחינם ועד פאשניסטות שמחפשות מציאות אופנתיות. בין כל אלה יש עוד סוג לקוחות מעניין במיוחד. אלו הן בעלות חנויות יד שנייה ממרכז תל אביב. כאן הן קונות מציאות בחמישה שקלים ומוכרות לנו אותן ביוקר. למען האמת, אין לי טענה לאותן חנויות. חווית הקנייה בחנות של אסתר, היא חוויה מסוג שונה. החנות עמוסה וצפופה, יש מציאות וינטג' מדהימות אבל הן מסתתרות בין המון בגדי יד שנייה מוכתמים. הפריטים לא עוברים כביסה כמו בחנויות הרגילות וכמובן שיש צורך לכתת רגליים עד גבעתיים. אני קניתי 2 חגורות, סוודר, 2 קומבניזונים, מטפחת ועליונית ספורטיבית, החשבון: 46 ש"ח. ואם להיתלות באילנות גבוהים אז "בכוונתי לשוב לשם", בעיקר כדי לקנות פרטי בייסיק ולחפש אוצרות. יום אחר כך כבר הלכתי על הצלחה בטוחה וקניתי נעלי עקב ושמלה באובססיה, החשבון: 380 ש"ח. דוגמה מאלפת לדרך שבה עובדים כוחות השוק.
כמו חדש, סירקין 5 גבעתיים (ליד הסביח של עובד), 03-7321040
וואו, גבעתיים, מי היה מאמין? תמיד חשבתי שהעיר הזו מיותרת.
מעניין לגלות שמחנויות כאלו מגיעים הבגדים שאני קונה במיטב כספי בחנויות יד שניה בתל אביב.
מעניין גם אם אני באמת אביא את עצמי לגבעתיים בשביל החנות הזאת כי זה נשמע מפתה מאוד (לפחות יש ליד סביח שאפשר לטרוף אחרי הקניות…).
תודה על הגילוי הנהדר הזה!
תגובה מאת חולמת בהקיץ — יום רביעי ,22 ביולי ,2009 @ 21:40
עד לפני שנה גרתי ברמת גן, קרוב ממש לחנות הקטנה והמקסימה הזו.
אבל באמת כדאי להדגיש אפילו יותר – קשה למצוא שם פריטים, וזו חוויה לא סטרילית בכלל
נ.ב.
האוטובוס הנוח ביותר כדי להגיע לשם הוא קו 67. עוצר כמעט מול הדלת.
תגובה מאת Lizozom — יום חמישי ,23 ביולי ,2009 @ 9:47
חולמת בהקיץ – גם אני הייתי בשוק שיש משהו שווה בגבעתיים (:
Lizozom – זה נכון שקשה למצוא שם פריטים. אבל אפשר לבקש מאסתר לקבל SMS כשמגיעים פריטי וינטג' שווים באמת ולבוא רק אז.
תגובה מאת עפר — יום חמישי ,23 ביולי ,2009 @ 10:36
נשאלת השאלה מה לעזאזל עשית בגבעתיים??
אבל מה שזה לא יהיה, לפחות הרווחנו מזה מידע מטורף, אני חייבת להגיע לשם!
תגובה מאת שלי — יום חמישי ,23 ביולי ,2009 @ 12:09
בתור אחת שגרה בגבעתיים שמעתי לא פעם על החנות הזו,אבל אף פעם לא יצא לי להגיע לשם.
חנות ממולצת בשנקין(נמצאת כמה חנויות שמאלה מפת לחם) היא 'נגה לולו'. נגה מטיילת בעולם,מביאה בגדים של H&M ,ברשקה,טומי ג'ינס וגם בעלת אוסף של משקפיי שמש וינטג'יות ובגדי וינט'ג נוספים מספרד פריז ועוד. מומלצת בחום,אני יצאתי משם עם כמה מציאות מדהימות שאין לאף אחת מחברותיי.
תגובה מאת ניצן — יום חמישי ,23 ביולי ,2009 @ 12:34
שלי – חושים מחודדים יש לך. זאת באמת השאלה מה עשיתי בגבעתיים. האמת שבאתי לשם כי שמעתי שיש התעוררות מעניינת ברחוב שינקין בעיר וחשבתי שיהיה נחמד לכתוב על זה פוסט. אבל כמו שאומרים "יצאתי לחפש אתונות…". אבל התאכזבתי קשות מהחנויות ברחוב. מחירים יותר יקרים מבתל אביב, מבחר קטן ולא מרשים וחוויית קנייה מאוד לא מספקת. גם החנות שניצן הזכירה בתגובה היתה מאוד מאכזבת בעיני. צפופה ודחוסה כמעט כמו החנות של אסתר, אבל יקרה כמו חנויות מעולות במרכז תל אביב. אני גם לא מבינה כל כך את הקטע של לקנות בגדים של H & M ולמכור אותם במחירים מופקעים.
אבל ניצן, אם מצאת שם דברים שאת אוהבת, זה מה שחשוב.
תגובה מאת עפר — יום חמישי ,23 ביולי ,2009 @ 13:53
קו 67 אכן היה עוצר ממש מול הסביח של עובד והחנות, אבל התחנה שלו שם בוטלה לפני כשנה… הוא עדיין מגיע די קרוב אבל צריך ללכת כמה דק'. הקווים שכן מגיעים ממש קרוב הם 45 ו-63 שעוצרים בכיכר נוח ומשם מדובר בשתי דק' הליכה.
תגובה מאת טולי — יום חמישי ,23 ביולי ,2009 @ 18:31
עפר תודה רה על ההמלצה, הלכתי לשם ביום חמישי ובאמת היה מקסים. אסתר ממש חמודה, ובין הרבה ג'אננק אפשר למצוא גם מציאות.
אני הכי אוהבת חנויות כאלה, שלא הכל מוגש על קולב של כסף, וצריך להתאמץ כדי להגיע לדברים הבאמת שווים. ככה הקנייה מרגישה הרבה יותר בעלת ערך…
תודה
תגובה מאת נגה — יום שבת ,25 ביולי ,2009 @ 12:36
נגה – האמת שכשראיתי את החנות ישר חשבתי עלייך. כי למי היא יותר מתאימה מאשר ל"חמש שקל?" (:
תגובה מאת עפר — יום שבת ,25 ביולי ,2009 @ 12:46
תודה לכל הטיפים לגבי האוטובוסים
נראה לי אבל שהכי כדאי לארגן הסעה מסודרת, זה יהיה הרבה יותר נוח…
תגובה מאת חולמת בהקיץ — יום ראשון ,26 ביולי ,2009 @ 19:58
אז ככה?!! לגבעתיים את מגיעה אבל לחיפה לא? חמור ביותר!
)
אני מקווה שהמעוות יבוא על תיקונו בקרוב…
ובינתיים… שיהיה שבוע טוב דרלינג!
תגובה מאת אפונה — יום ראשון ,26 ביולי ,2009 @ 22:01
הייתי שם, חנות ממש חמודה!!
)
phenomenon-s.blogspot.com
תגובה מאת Shiksa — יום שני ,27 ביולי ,2009 @ 0:29
ממש אהבתי את הבלוג שלך!
שמעתי הרבה על החנות הזאת. באסה שזה כזה רחוק
תגובה מאת sara — יום שבת ,1 באוגוסט ,2009 @ 15:54