Cupcakes on twitterכמו אז – The way we were
פעם, במה שנדמה כמו גלגול אחר, הייתי מדריכה בתנועת נוער. את המכנסיים האלה יש לי עוד מהימים ההם. אז, בחום של חודש יולי, ביער להב הלוהט, עם חולצה כחולה ארוכה, חיפשתי משהו שיעזור להוריד את הטמפרטורות. בדרך כלל הם נראים לי פושטים מדי בכדי להסתובב איתם ביום יום, אבל דווקא השילוב עם הגופייה המנצנצת, חגורת הניטים, נעלי העקב והפרח המוגזם משהו א-לה קארי בראדשו התאימו לי למכנסונים מהימים ההם.
מוסיקה: אגדת דשא – אריק אינשטיין
A long time ago, in what seems to be another life, I used to be a counselor in a youth movement. I have these shorts from way back then, when during the hot july weather I looked for something to cool myself down. These shorts usually looked too simple to wear around every day. But combining it with the sparkled tank top, belt, high-heeled shoes and the oversized flower a-la Carrie Bradshaw looked perfect with the shorts from the good old days.
חולצה – פול אנד בר, חגורה – זארה קידס, מכנסיים – פוקס, נעליים – שולה
shirt - pull & bear, belt - zara kids, shorts – fox, shoes - shoola
תודה רבה לשי פילוסוף הנהדר על הצילומים.
Thank you Shay Filosof for the photos.
רק לך היה חוש סטייל מספיק מפותח כדי לקנות מכנסיים קלאסיים בגזרה גבוהה כבר בגיל 16, ורק את עוד נשארת באותה מידה מאז… כולי קנאה מאמי, את מהממת!
תגובה מאת טולי — יום שני ,6 ביולי ,2009 @ 22:22
אוי אלוהים, אגדת דשא זה אחד מהשירים הכי יפים שיש.
הפרח מהמם! הוא אמיתי?
אני דווקא חושבת שהמכנס בכלל לא סתם, הוא נותן את הרקע המושלם לכל מה שתשלבי איתו, והוא נראה נוח ונעים לימי הקיץ החמים שלנו…
בדיוק מסוג הדברים שלפעמים חסרים, גם נוח גם נעים וגם מתאים עם הכל, הוא כמו טופו, מקבל את הטעם של מה שאת משלבת איתו…
תגובה מאת טל — יום שני ,6 ביולי ,2009 @ 22:22
טולי – אין כמוך. כמו שאני זוכרת גם לך היה טעם מדהים כבר אז.
טל – הפרח לא אמיתי, הוא מכד פרחי הבד של אמא שלי ואני חיברתי לו סיכת ביטחון. מנסיוני זה יוצא הרבה יותר זול מלקנות סיכת פרח במחיר מופקע. והאמת שאני לא מחובבי הטופו, אז מה זה אומר על המכנסיים? (-:
תגובה מאת עפר — יום שני ,6 ביולי ,2009 @ 22:32
התמונה השלישית (של הפרופיל) פשוט יפיפיה.
) השילוב עם הגופיה והפרח מקסים.
איזה כיף זה ששומרים דברים מפעם שחוזרים להיות יפים ושימושיים אחרי שנים. (ובמיוחד כיף שהם עדיין עולים עלינו
ואני מסכימה שאגדת דשא זה אחד השירים היפים ביותר. זה נורא כיף שאת מכניסה לפוסטים מוזיקה, אפילו בלי לשים את המוזיקה עצמה זה נותן את הטון לדברים.
נשיקות..
תגובה מאת שלי — יום שני ,6 ביולי ,2009 @ 23:55
יש לקיץ הישראלי יופי של בגדים, ויופי של יערות אורנים, ואפילו יופי של אוכל (ספגטי שרופים קצת). דרך אגב – מה עם החולצה הכחולה? אפשר לעשות איתה המון דברים.
תגובה מאת ערן — יום שלישי ,7 ביולי ,2009 @ 6:59
שלי – תודה מותק.
ערן – נשמע שגם אתה בילית לא מעט במחנות של התנועה עם הספגטי השרוף(: ולגבי החולצה הכחולה – האמת שלא נותרה לי ולו אחת מהימים ההם. אבל באוגוסט אני בחופשה בקיבוץ אני בטוחה שיש שם מלאי של חולצות כחולות, אז אולי אעשה סדרת פוסטים שורשיים.
תגובה מאת עפר — יום שלישי ,7 ביולי ,2009 @ 22:43
פשוט יפה, הכל מלא בטעם טוב ובחוש אופנתי מעולה.
אהבתי מאוד!
תגובה מאת בת-אל — יום רביעי ,8 ביולי ,2009 @ 20:02