Cupcakes on twitterTwisting by the pool
באיחור לא כל כך אופנתי, אחרי שקראתם בוודאי את החוויות של חברותיי היקרות דר ושלי, גם אני מפרסמת פוסט על הפקת הבלוגריות לאירוע מעצבי העיר. אני חושבת שנושא ההתמסחרות של בלוגים בכלל ובלוגי אופנה בפרט הוא נושא מורכב ומעניין. עידו קינן ויובל דרור כתבו כתבות מרתקות בנושא ב"עין השביעית", שאני ממליצה בחום לכל בלוגר/יחצ"ן/עיתונאי לקרוא. קינן חשף שיטות של פרסום סמוי בבלוגים ישראלים ובהמשך לכתבתו יובל דרור טען כי "מה שמעורר אי נחת בשיטה שחשף עידו קינן אינו העובדה שיש בלוגים שלכאורה אמורים להיות עצמאיים, אך בעצם משרתים אינטרסים תאגידיים, אלא הדרך הזולה, הברוטלית והדביקה שבה הדבר נעשה".
רבים מהבלוגרים הם אנשים מוכשרים מאוד עם קהל קוראים רחב ונאמן, אך למרות זאת רובם המכריע לא מרוויח ולו שקל אחד מכתיבתם. תפעול הבלוג דורש שעות רבות של השקעה ואם לא יימצא מנגנון שיאפשר לבלוגרים להתפרנס מיצירתם אני מאמינה שהרבה מהבלוגרים האהובים והמצליחים לא יוכלו להמשיך בכך לאורך שנים. נכון שהבלוג מתחיל בדרך כלל מתוך תשוקה לנושא הכתיבה ורצון לחלוק עם העולם את נקודת המבט האישית, אבל ברגע שחברות מסחריות נכנסות לתמונה אין כל סיבה לשרת תאגידים גדולים בחינם. אנחנו קיבלנו תשלום על ההשתתפות בהפקה הזו וזה גם היה התנאי שלנו להשתתפות. בשיחות עם רוני ארנון, אשת יחסי הציבור שעמדה מאחורי שיתוף הפעולה הזה, הרגשתי שהיא באמת מנסה לפצח את הדרך לשיתוף פעולה פורה ומוצלח בין בלוגרים לחברות האופנה. חשוב להבין שבלוגרים אינם עיתונאים, הם גם אינם פרזנטור שניתן לשכור את שירותיו והוא יחזור כמו תוכי על תיבת המסרים של הקמפיין. היתרון בבלוגרים הוא האותנטיות והכנות שהם מביאים, וזה מה שמנחה אותי בהחלטות המסחריות שלי בעניין הבלוג.
ובעניין ההפקה עצמה, מלבד התשלום חשוב לציין שהקפדנו על כמה כללים נוספים: גילוי נאות שזהו קמפיין מסחרי בתשלום, בחירה עצמאית של האאוטפיטים על פי טעמנו האישי, צילומים בחוץ כמו בבלוגים שלנו ולא בסטודיו וכמובן שלא התחייבנו לכתוב משהו על ההפקה בבלוג. אני מקווה ששיתופי הפעולה הבאים בין בלוגרים לחברות מסחריות יהיו יותר דומים למקרה הזה ולא לסוג הנצלני עליו כתבו עידו ויובל.
צילום: שרון ברקת
שמלה ונעליים - כתומנטה, שרשרת - רובי סטאר / צילום: שרון ברקת
צילום: שרון ברקת
צילום: שרון ברקת
שמלה - ליה, חגורה ושרשרת - רובי סטאר / צילום: שרון ברקת
שמלה - כתומנטה, חגורה - ליאת גינזבורג, נעליים - לייבלינג / צילום: שרון ברקת
מילים כדורבנות.
איני רואה דבר פסול בלפרסם מוצר בבלוג שלך, כמו שאמרת, אם הדבר נעשה בכבוד הדדי, הן מצד הבלוגרים והן מצד המפרסמים, מי ייתן וירבו שיתופים כאלה. לפי דעתי, הפרויקט שעשיתן לשוק המעצבים רק תורם לקהילת הבלוגרים כבוד ומדגיש את הדרך הנוכנה שיש להתנהל במצבים שכאלה.
מן הסתם הבלוג האישי שלך הוא המקום שלך להתבטא בו, ואני איני מאמינה שהבלוג שלי ואני בטוחה שגם את איתי, צריך לההפ לערוץ 2 או 10 ולסבול מהפסקת פרסומות.
מצד שני אם הוזמנת/נשכרו שירותייך לפרסם משהו שאת מאמינה בו ללא קשר לתשלום ויכול לתרום לך ולחברת הפרסום (כמו במקרה הנ"ל שלכן) למה לא?
דוגמא נוספת היא ההשקה של "פרויקט מסלול" שאליה הוזמנו מספר בולגריות. אני לא מוצאת שום דבר פסול בזה. הן מדברות אופנה, חיות אופנה, נושמות אופנה, מן הראוי שהן יקבלו הזמנה לאירוע שכזה בתור מעצבות טעם קהל.
תגובה מאת פטיט לולו — יום שישי ,10 ביולי ,2009 @ 14:23
התאהבתי בשמלה הסגולה של ליה, ובשילוב שלה עם האקססוריז הזהב.
ואני מקווה שירבו שיתופי הפעולה בין בלוגריות לחברות אופנה
אומנם עדיין לא נראתה הצלחה מסחררת של בלוגריות ישראליות (בהשוואה לכאלה מארה"ב) כי הקהל אליו אנחנו פונות קטן הרבה יותר, וחלק מהבלוגריות עדיין בתחילת דרכן ועוד לא מוכנות להחשף אבל אני מאמינה שבעתיד הקרוב ביחד נצליח לקדם את זה הרבה יותר ואולי אפילו לגרום למעצבים וחברות אופנה ישראליות לראות בנו כמקור פרסום משפיע לא פחות מהעיתונות, ונאמר – אמן.
תגובה מאת shani — יום שישי ,10 ביולי ,2009 @ 17:07
אני מסכימה לגמרי עם השיפוט של יובל דרור לתופעה. לגיטימי שבלוגרים יקחו חלק בפעילות מסחרית, כל עוד הם מרגישים עם זה בנוח, והכל נעשה בצורה גלויה. ממה שראיתי בבלוגים שלכן, שלושתכן הצגתן את הנושא בצורה מאוד מכובדת, וזה רק הראה שהבחירה בכן – גם אם שמים בצד את עניין האופנה וההופעה – היתה נכונה.
אה, והשעון – הורס. איזה כיף שהכסוף שלי בדרך לארץ ברגעים אלו ממש
תגובה מאת נועה — יום שבת ,11 ביולי ,2009 @ 22:15
well said.
תגובה מאת Dana — יום ראשון ,12 ביולי ,2009 @ 5:32
לצערי יובל ועידו ,מלבד היותם מוכשרים מאוד, הם גם פרובוקטורים, כך שאין צורך להתייחס לדעה שלהם כאל משהו שהוא נתון וודאי. את הצגת את זה יפה, אבל היית היחידה שכתבת שזה היה בתשלום ואני כבר דאגתי לגבי זה.
לגבי ההפקה, את מהממת בסגול, אבל את השמלה עם הפסים אהבתי קצת פחות.
העיקר שנהנתן! הכי חשוב לעשות משהו שהוא באמת בא מבפנים ולא משה ושהוא רק כאילו או כמעט.
נשיקות.
תגובה מאת ספי — יום ראשון ,12 ביולי ,2009 @ 16:10
משמח לשמוע שככה הכל התנהל, עם תשלום, תנאים הולמים ובלי התחייבות מצידכן לכתיבה.
את התמונות היפות כבר ראיתי אצל חברותייך אבל שמחתי לקרוא את מה שכתבת, מה שמעבר לחוויה.
תגובה מאת נעה — יום שני ,13 ביולי ,2009 @ 18:06
אני מצטערת שאני לא מתייחסת לכל האמור בכתבה, פשוט לא ציינת מהיכן לקוח השעון המהמם הזה שאני מחפשת כמותו בנרות. אשמח אם תשתפי
תגובה מאת דריה — יום שני ,13 ביולי ,2009 @ 21:49
דריה השעון הוא של קסיו מחנות ברחוב מקווה ישראל בתל אביב. כתבתי עליו בהרחבה לפני כמה פוסטים http://cupcakes.co.il/?p=1422
וסתם אנקדוטה מצחיקה בהקשר הזה – אחת התגובות בפוסט ההוא תקפה אותי איך אני מעזה להגיד שנראה לי שיש התעוררות בביקוש לקסיו ושעתידו של טרנד שעוני הזהב עוד לפניו. מאז הפוסט קיבלתי המון מיילים, תגובות ואפילו לינקים מבלוגים אחרים ששאלו על השעון ואמרו שהם רוצים לקנות כזה.
תגובה מאת עפר — יום שני ,13 ביולי ,2009 @ 22:08
מהממת אני ממש אוהבת את הביגוד השעון החגורה פשוט הכל
תגובה מאת יד שניה — יום שלישי ,19 בינואר ,2010 @ 10:42