קוקו – Coco

נראה כאילו בתיאום מושלם עם גל סרטי קוקו שאנל, החליטו מעצבים רבים ורשתות קונפקציה להציף את השוק באינספור גרסאות לתיק שאנל שהפך כבר מזמן לקלאסיקה.
בשבוע שעבר ראיתי את הסרט החדש "קוקו לפני שאנל" שיעניין במיוחד חובבי אופנה, למרות שהוא עוסק בשנים המוקדמות בחייה של המעצבת ולא בתקופת הזוהר של המותג המצליח. בסרט מצטיירת דמותה של גבריאל שאנל הצעירה כדמות חתרנית ומרדנית, בשונה מאוד מדימוי המותג הנושא את שמה שמסמל כיום שמרנות ויוקרה. שאנל היתה פמיניסטית עוד לפני שבכלל היתה הגדרה כזו ושאפה בחייה המקצועיים והאישיים לעצמאות ושחרור מהמוסכמות הכובלות של תקופתה. זה גרם לי לחשוב אם קוקו שאנל היתה קונה כיום תיק שאנל. אני לא בטוחה בזה כי היא תמיד חיפשה את הדבר הבא, הפשוט והמיוחד. אבל למרות זאת אני חושבת שגם היום יש בעיצובים של שאנל איזושהי פשטות אלגנטית, וכשרואים את האישה שבנתה הכל בעשר אצבעותיה זה מוסיף קסם מסוים למותג. מי שלא רוצה או לא יכול להוציא כמה אלפים על התיק המקורי או גרסת וינטג' שלו, יכול בהחלט להסתפק גם באחת הגרסאות של הרשתות הגדולות. אני אוהבת במיוחד את זו של טופ שופ.

In perfect timing, it seems like with the recent wave of Coco Chanel films, many designers and confection chains started to flood the market with endless versions of the Chanel bag, that has been considered a classic for years.
Last week I saw the new film Coco avant Chanel, that most of you fashion lovers will find interesting, although it deals with the early years in the life of the designer, and not in the glamorous era of the successful brand. The film shows the young Gabrielle Chanel as a very rebelious character, very different than the image of her brand, that is considered prestigious and conservative nowadays. Chanel was a feminist even before such a thing ever existed, and aspired in her personal and professional lives for independence and liberation from the binding conventions of her time. It made me think if Coco Chanel would by a Chanel bag today. I'm not sure, because she always lookes for the next simple and special thing. Nevertheless, I think that even today Chanel's designs has some simple elegance, and when you see the woman who made it all with her own two hands, it adds a certain magic to the brand. Those of you who won't or can't spend a little fortune on the original bag or a vintage version of it, can definetly handle one of the versions of the big chains. I especially like the Topshop version.
העדנה המחודשת שזכתה לה שאנל לא פסחה גם על תחום הקאפקייקס. זהו אחד הצילומים מסדרת הקאפקייקס הממותגות של הצלמת השבדית תרזה אלדגארד והסטייליסטית ליסה אדסלב.
The new interest in Chanel didn't skip the cupcake field. This is one of the shoots in the Cupcake Couture project by the swedish photographer Therese Aldgard and stylist Lisa Edsalv.

ועוד משהו קטן לפני סיום – בהמשך לפוסט על אנה ווינטור שמחתי לגלות כי יש גם רוחות אחרות שמנשבות במרומי תעשיית האופנה. עורכת ווג הבריטי אלכסנדרה שולמן כתבה לרבים ממעצבי העל כי הבגדים הזעירים שהם שולחים למגזינים גורמים לאנורקסיה בקרב נערות והיא דורשת שיחזרו לפרופורציות אמיתיות ובריאות. כל הכבוד אלכסנדרה, כן ירבו.
One more thing – After the Anna Wintour post I was happy to find out that there are other opinions in the fashion world. The editor of British Vogue, Alexandra Shulman, wrote to many of the top designers that the tiny outfits they send to the magazine cause anorexia among young girls, and she demands they return to real and healthy proportions. Way to go Alexandra, let's hope many will follow.





Cupcakes on twitter
אהבתי את הקאפקייקס הממותגות (:
ועוד יותר אהבתי את הכתבה החמודה בגיא פינס (ומקנאה עד מאוד בכתב הקירח ההוא)!
תגובה מאת נועה — יום שני ,15 ביוני ,2009 @ 20:39
שלא יהיו שום אי בהירויות, אני לא כיניתי את אהרונסון קירח מעל דפי האתר הזה! מדובר בנעה אחרת. עמית, אתה חתיך
תגובה מאת נעה ל — יום שלישי ,16 ביוני ,2009 @ 0:42
קוקו שאנל לא הייתה פמינסטית כשעוד לא הייתה הגדרה כזו וזה מהסיבה הפשוטה ש"הגדרה כזו" קיימת מתחילת המאה ה – 20. לא צריך להגזים. סחטן על הקאפקייקס
תגובה מאת ChickPea — יום שלישי ,16 ביוני ,2009 @ 16:27
ChickPea – תודה על ההערה. אני מקבלת את התיקון. התכוונתי לכך ששאנל, כפי שעולה מהסרט ומדברי הבמאית אן פונטיין, לא היתה פמיניסטית מושכלת בשום צורה ולא פעלה מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך אינסטינקט של עצמאות ושוויון שחשבה שמגיע לה. למיטב ידיעתי לגבי התאריך המדויק של "התחלת הפמיניזם" איך הכרעה חד משמעית. יש כאלה שאומרים שההתחלה היתה בכנס סנקה פולס ב-1848 שם התכנסה הוועידה הראשונה לזכויות נשים. והמונח עצמו הופיע לראשונה ב-1895 בבריטניה. אבל בין זה לזה פמיניזם כפי שמוכר לנו היום, יש מרחק גדול מאוד.
תגובה מאת עפר — יום שלישי ,16 ביוני ,2009 @ 18:31
וואו איזה שלמות הקאפקייקס של שנאל !
רציתי לשאול את יודעת איפה מוכרים בארץ?
תגובה מאת ליאור דונסקוי — יום רביעי ,17 ביוני ,2009 @ 13:01
ליאור – הקאפקייקס של שאנל שבתמונה לא מיועדות לאכילה אלא רק לצילום אמנותי. כאן באתר שלי אפשר לקנות קאפקייקס דומות (תסתכלי במהדורה המיוחדת של אודרי הפבורן).
תגובה מאת עפר — יום רביעי ,17 ביוני ,2009 @ 13:49
ראיתי את הכתבה שעשו עלייך בגיא פינס, הכל נראה כל כך יאמי
תגובה מאת standing ovation — יום רביעי ,17 ביוני ,2009 @ 14:52
מתי את תציגי קולקצי ממותגת של קפקיקס? קפקייק גוטקס? פוקס? קסטרו?
אפשר גם גלית לוי? או אולי אלבר אלבז ואבשלום גור או בלאיש ? (בכל זאת הם משלנו!).
ברכות על הכתבות, יצאת ממש מתוקה בתוחנית של גיא פינס…ממש כמו הקפקייקס שלך!
תגובה מאת theeye — יום שישי ,19 ביוני ,2009 @ 6:54
שלום שלום
איזה יופי של בלוג . הגעתי לכאן תוך כדי חיפוש אחר המתכון המושלם לציפוי הצבעוני של קאפקייס ומצאתי אותך.
בהצלחה
וכן בטח שאשמח לקבל את המתכון לציפויים האלו ששומרים את העוגה רכה תחתם.
תגובה מאת טליה — יום שלישי ,23 בפברואר ,2010 @ 15:39