Cupcakes on twitterInside Out
התמונה מתוך ה"דיילי מייל"
בתקופה האחרונה יצא לי לחשוב לא מעט על אנה וינטור, העורכת המיתולוגית של ווג. וינטור מחזיקה באחד התפקידים החזקים והחשובים ביותר בעולם האופנה, ואולי בעיתונות בכלל. כל כך הייתי רוצה לאהוב את וינטור. היא אישה חזקה, מוכשרת ומוצלחת. יודעת מה היא רוצה ולא מוכנה להתפשר על זה. אבל גם הקארה המושלם, לא מצליח לגרום לי לשכוח את הבחירות המוסריות שלה. כמעט בכל תחום וינטור בוחרת באופציה הלא מוסרית לדעתי. זה מתחיל ביחס המשפיל לעובדיה, דרך הצבת מודלים בלתי אפשריים ליופי ורזון ועד לחיבתה הגדולה לפרוות אמיתיות.
המקרה של וינטור גורם לי לתהות, האם יופי חיצוני יכול להתקיים עם כזה כיעור פנימי? אוסקר ווילד בספר המעולה תמונתו של דוריאן גריי כבר השיב בשלילה לשאלה הזאת. למרות שדוריאן, גיבור הספר, נותר יפה תואר וצעיר, הדיוקן שלו שצוייר כשהיה עוד תמים וטוב לב מתכער עם כל מעשה לא מוסרי שהוא עושה.
בשבועות האחרונים וינטור, שכמעט ולא התראיינה בעבר, נתנה שורה של ראיונות לתקשורת, אחד מהם לתוכנית 60 דקות. אולי גם היא רואה משהו מכוער כשהיא מסתכלת במראה ומבינה שהגיע הזמן לשינוי.
I started thinking a lot lately about Anna Wintour, the legendary editor-in-chief of Vogue. Wintour holds one of the most powerful and important jobs in the fashion world, and maybe in journalism all together. I would really like to be able to love Wintour. She is a strong, talented and successful woman. She knows what she wants and won't make any compromises. But even her perfect haircut doesn't make me forget her moral choices. I think Wintour takes the immoral approach in almost every field. It starts with the humiliating way she treats her employees, followed by creating impossible models for beauty and weight, and ends with her great affection for real fur. Wintour's case makes me wonder, can beauty from the outside exist with such ugliness from the inside? Oscar Wilde already answered no to this question in his excellent novel, The picture of Dorian Gray. Even though Dorian, the hero, remains handsome and young, his portrait, painted back when he was young and naive, becomes uglier with every immoral act he does.
In the past few weeks Wintour, which has rarely spoken publicly before, gave a series of interviews, one of them to the show 60 minutes. Maybe she also sees something ugly in the mirror and realized it's time for a change.
אני לא חושבת שמשהו בה מכוער. חוסר ההתפשרות שלה על כלום הוא שהביא אותה למה שהיא עכשיו. אנחנו גם שוכחים שהיא הרבה יותר מבוגרת מאיתנו והיא מדור אחר שלא ידע שפרוות זה רצח וחשב על אידיאל היופי כמשהו בלתי מתפשר. ואני חושבת, גם אם זה לא פוליטיקלי קורקט, שדוגמניות צריכות להיות רזות, ואנחנו האנשים הרגילים צריכים להיות נאמנים לעצמנו.
תגובה מאת way2yellow — יום שני ,1 ביוני ,2009 @ 1:14
יכול להיות שהיא פשוט במקום שבו היא מסתכלת במראה ורואה ברקע את הבית שלה והקירות מצופי היהלומים שלה ואז מאחוריה קופצת משרתת במדים ומנקה לה את הדמעות על האישיות הפתטית שלה, והפסיכולוג רושם לה כמה תרופות והיא מרגישה שהיא מרלין מונרו. אני בטוחה שהיא תהיה בסדר. בינתיים יש לנו לדאוג לדברים כמו, לא יודעת. אפקט החממה?
תגובה מאת wicked — יום שני ,1 ביוני ,2009 @ 12:41
גם אני צפיתי בראיון ל-60 דקות עם "אשת הברזל" של עולם האופנה. לא היה בראיון הזה יותר מדי חדש והבחירות של אנה קיימות וידועות מזה שנים. איש איש עם בחירתו יחיה, וכל אדם צריך להסתכל בראי בבוקר ולחיות עם מה שהוא רואה.
אהבתי את החיבור ל"תמונתו של דוריאן גריי" ופחות אהבתי את התגובה הראשונה. נראה לי שהמגיבה אבדה בתוך להג המילים של עצמה. פשוט מביך.
תגובה מאת אנה-נימית — יום שני ,1 ביוני ,2009 @ 18:47
ספי – לדעתי אין שום קשר לפוליטיקלי קורקט. יותר ויותר אנשים בתעשיית האופנה מבינים היום שלבחירות שלהם יש השפעה על חיים של אנשים ובעיקר נשים רבות. בעיני זה מיושן לחשוב שדוגמניות חייבות להיות רזות. יופי יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה מאוד צורות ולא רק במידה 34. אני תמיד אעדיף חברות שיקחו אנשים "אמיתיים", כמו מה שדאב עשו.
תגובה מאת עפר — יום שני ,1 ביוני ,2009 @ 19:16
ברור שיש קשר לפוליטיקלי קורקט – זה מה שנהוג ואופנתי היום לחשוב. לי לא משנה מי הדמויות שמציגות את הבגדים או המוצרים, העיקר שזה יהיה אסתטי. אני מאמינה שאנשים צריכים להבין את עצמם ומה טוב להם. השפעות ישירות של מדיה על אנשים זה חלק ממודלים ישנים של תקשורת המונים, היום כל אחד יודע לחשוב מה נכון בשבילו. זה מה שמלמדים באוניברסיטה, לפחות.
בכל מקרה, דוגמניות צריכות להיות כאלה כמו שמכתיבי האופנה מחליטים, הם הרי יודעים יותר טוב וגם זה כבר קצת מאוחר מדי להתייחס לכל מודל היופי שנוצר כעל משהו שבר תיקון, לצערי.והוללאי ובעולם מושלם זה היה יכול להיות אחרת.
תגובה מאת way2yellow — יום רביעי ,3 ביוני ,2009 @ 22:12
ההוכחה שאפשר גם אחרת
http://b.walla.co.il/?w=/3052/1502147
עורכת ווג הבריטי במאבק נגד דוגמניות אנורקסיות
תגובה מאת עפר — יום שני ,15 ביוני ,2009 @ 16:07
[...] משהו קטן לפני סיום – בהמשך לפוסט על אנה ווינטור שמחתי לגלות כי יש גם רוחות אחרות שמנשבות במרומי תעשיית [...]
פינגבאק מאת קאפקייקס - Cupcakes in Israel » קוקו — יום שני ,15 ביוני ,2009 @ 17:27